חלומות לא תמיד מתגשמים

חֲלוֹמוֹת לֹא מִתְגַּשְּׁמִים
תָּמִיד שׁוֹבְרִים אוֹתָךְ מְעַט
הֵם נוֹתְנִים לָךְ הַרְגָּשָׁה
שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כַּמָּה נִלְחַמְתְּ
לֹא הָיִית מַסְפִּיק טוֹבָה
אוֹ לֹא פָּעַלְתְּ מַסְפִּיק מַהֵר
בְּכָל חֲלוֹם שֶׁלֹּא הִגְשַׁמְתְּ
תָּמִיד יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שׁוֹבֵר

חֲלוֹמוֹת לֹא מִתְגַּשְּׁמִים
תָּמִיד גּוֹרְמִים לָךְ לַעֲצֹר
לַחְשֹׁב עוֹד פַּעַם מָה עָשִׂית
לָלֶכֶת צָעַד לְאָחוֹר
לְהַחְלִיט שׁוּב מֵחָדָשׁ
עַל הַכִּוּוּן, עַל הָעָצְמָה
לְהָבִין עַל מָה כְּדַאי לָךְ שׁוּב
לָצֵאת לְמִלְחָמָה

אֲבָל הֲכִי מְתַסְכְּלִים
הֵם כָּל הַחֲלוֹמוֹת לְיַד
אֵלֶּה שֶׁנִּרְאִים כָּל כָּךְ קְרוֹבִים
שֶׁרַק צָרִיךְ לִשְׁלֹחַ יָד
כִּי אִם אוֹתָם אַתְּ לֹא תָּפַסְתְּ
אָז מָה בְּעֶצֶם זֶה אוֹמֵר?
בְּכָל חֲלוֹם שֶׁלֹּא הִגְשַׁמְתְּ
תָּמִיד יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שׁוֹבֵר

אני כל כך אוהבת שירה, ואת ברק פלדמן, הזכיר לי את הפוסט על אהבה של פעם בחיים.

אוהבת,

שנה גורדון