חתיכי כתב לי הבוקר, היי מתוקה לא תאמיני קניתי ג'יפ חדש, שחור יפה, ואת יודעת איך חונכים רכב כן? כן מתוק שלי אני יודעת, האמת לא יודעת, אבל כפי שאני מכירה אותך אני יכולה לנחש….
אבל חמוד שלי איך הגעת כל כך מהר, מה זה כל הכפתורים האלו? משוכלל הדבר הזה, סתם, זה לא עושה לי כלום אני רק שמחה לראות אותך מבסוט מעצמך כאילו קנית את אפולו 13.
אבל לאיפה נלך? הכול בוץ אנחנו נשקע! כן כן אתה לא שוקע שכחתי גיבור שלי אתה לא שוקע רק האחרים שוקעים, אתה בטוח שאם נחסום את השער הזה בשעה הזו איש לא יבוא? טוב נראה שומם מי כבר יבוא לפה, צודק.
בוא אחורה אני אפנק אותך כמו שאתה אוהב, אני כל כך אוהבת לרדת לך, לראות את הזין הגדול שלך מזדקר, ללקק אותך לראות אותך עוצם עיניים ונאנח, לבלוע את כולו אלי, לאט לאט ללטף לך את הבטן והשרירים, זה החלק הכי טוב של היום, גשם בחוץ חם לנו בלב.
אני מלקקת אותך, לוחצת אותך חזק אלי, אתה כמעט מתפוצף, מרחף בעולם אחר, אני לא מניחה ורק מגבירה, הדופק שלך מתגבר, הנשימות מתקצרות, אני מרגישה את הדופק שלך בתוכי, הלבבות שלנו מסתנכרנים למנגינה אחת.
דפיקה בחלון, אתה קופץ, פקח משוגע עומד כועס מול החלון, שנינו ערומים, הוא נראה ממש כועס שחסמנו לו את הדרך, ושנינו נקרעים מצחוק, את הפרצוף הכועס שהיה לך לרגע לא אשכח לעולם, אבל גם את החיוך שאחרי….
והנה הרכב המשוכלל שלך נעל את הדלתות מבפנים, ואנחנו כל כך צוחקים והוא כל כך כועס, בוא מתוק אני אתלבש ואצא לפתוח לך מבחוץ…
יאללה סע כבר פקח מתוק, תמשיך להגן על היערות רק ה' יודע ממה ותן לנו להמשיך, וחתיכי לא מפספס שניה וממשיך עד שגומר עלי, אני יונקת הכול, כל כך נהנית מהטעם, האושר שלי זה האושר שלך, אנחנו כבר מסונכרים.
כן יש קצת בוץ על הג'יפ החדש, לא נורא מתוק שלי, אני חולה עליך!
גשם כיסה את אספלט הכביש
ביום הכי קר בשנה,
ומעיני שלי, טפטוף מקומי,
כי יש סדק בלב אהבה.
כשהלכת מכאן, לא ידעת לאן
מסגרת פני בחלון.
אבל גם בתמונות, לפעמים הדמויות
מקשיבות לתקתוק השעון.
ואולי, אתה פה חסר לי.
אתה כאן, אתה שם,
ובכל זאת אתה פה חסר לי.
ואולי, אתה פה חסר לי…
אתה אידיוט אמיתי אם חשבת אותי
שאבוא וארוץ עד אליך,
וכלום לא קרה כשאתה לא בסביבה.
(כן) הכל די רגיל בלעדייך.
הייתי בכיף מחבקת אותך,
מחכה לך בין הסדינים.
אני שונאת אנשים, (אנשים חלשים)
שבמקום לדבר הם זזים.
ואולי, אתה פה חסר לי…
אוהבת,
דנה גורדון
חחחח גדול!!!
פקח מעצבן! היה מחכה שתסיימו להנות, קצת התחשבות!.
כמו ילדים אתם, איזה כיף!
אלו הן חוויות שלא שוכחים לעולם.
לא מתכננים, פשוט עושים.
אהבתי את החופשיות שלכם. זה הכי מרגש.
מאחלת לי לפעול בחופשיות כזו כל החיים בדיוק כמוכם ?
ולהבא תחשבו על חלונות שחורים שלא יעצרו אתכם באמצע הכיף.
היו חלונות שחורים אבל כנראה לא מספיק שחורים כמו הלב של הפקח 🙂
כולנו ילדים של החיים, ואת צודקת, החיים בסוף הן פסיפס של הרגעים האלו.
אגב הוא לא עצר לנו את הכיף – אי אפשר לעצור לנו את הכיף!
שבת שלום שלי
לב שחור. אהבתי!☺️♥️
טוב מאוד שהמשכתם! שיתבייש חחחח
שתמשיכו ליצור חוויות כייפיות והרפתקאות לרוב, זה החיים♥️!
בסוף כולם מתים. עדיף למות שמספיקים כל מה שרוצים לעשות ולא עם החלומות בראש ?
לדייק את מה שאמרת – עדיף למות עם זכרונות ולא עם חלומות….
אני תמיד ממשיכה…
לייק אית ??
לייק אית טו!