קראתי בשבת את השיר (כתב ברק פלדמן)
אָהֲבָה זֶה הַחֵלֶק הַקַּל
זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁכָּל אֶחָד יָכוֹל
לְאַבֵּד אֶת שִׁיוּוּי הַמִּשְׁקָל
וְאַחַר כָּךְ לִיפּוֹל וְלִיפּוֹל
אֲבָל לְהַחֲזִיק אֶת הַיָּדַיִים
תּוֹךְ כְּדֵי הַנְּפִילָה
בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁמַיִים
הֵם עֲנָנָה אַחַת גְּדוֹלָה
וְהַגֶּשֶׁם הוֹפֵךְ מֵרוֹמַנְטִי –
לְמַפְרִיעַ – לְבִלְתִּי נִסְבָּל
זֶה הַחֵלֶק הַקָּשֶׁה
אַהֲבָה זֶה הַחֵלֶק הַקַּל
אָהֲבָה זֶה הַחֵלֶק הַכֵּיף
זֶה כְּמוֹ לַעֲצוֹם עֵינַיִים
לָלֶכֶת כְּאִילּוּ אַתָּה מְרַחֵף
לִקְפּוֹץ כְּאִילּוּ יֵשׁ לְךָ כְּנָפַיִים
אֲבָל הַהִתְרַסְּקוּת הִיא מְאֹד אֲמִיתִּית
הַפַּחַד מְאֹד מְשַׁתֵּק
אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְמַלֵּא כָּל הַזְּמַן
גַּם כְּשֶׁבִּפְנִים אַתָּה רֵיק
לִנְשׁוֹם גַּם כְּשֶׁאֵין לְךָ אֲוִיר
לִסְלוֹחַ כְּשֶׁאַתָּה לֹא מְסוּגָּל
זֶה מָה שֶׁקָּשֶׁה בֶּאֱמֶת
אַהֲבָה זֶה הַחֵלֶק הַקַּל
בואו נדבר על זה רגע, דונט בולשיט מי מיסטר! אין כלום קל ובטח לא באהבה, אנחנו נולדים ומייד בוכים, לבנים חותכים את הבולבול, מכריחים אותנו לאכול דייסה מגעילה, מלבישים אותנו במלא שכבות של בגדים אפילו שחם לנו, צועקים עלינו שנעשה את כל המשימות ושנגמור את כל האוכל, כולאים אותנו בבתי ספר ללמד אותנו דברים חסרי ערך, דברים שיהפכו אותנו למכונות לתשלום חשובונות.
זהו אנחנו כבר גדולים, עכשיו אמא רוצה תואר ראשון ואבא רוצה תואר שני, קדימה תחזור למסלול ילד, תואר ראשון ותואר שני, זהו אנחנו מכונה מאומנת! נוכל להיות פקידים איכותיים באחד מהבנקים הקרובים, יש הצלחנו! הצלחנו? הצלחנו 🙁
תראו איזה שיר נפלא! אל תתרגשו מזה שאני קצת רגישה טוב?
אָהֲבָה זֶה הַחֵלֶק הַכֵּיף
זֶה כְּמוֹ לַעֲצוֹם עֵינַיִים
לָלֶכֶת כְּאִילּוּ אַתָּה מְרַחֵף
לִקְפּוֹץ כְּאִילּוּ יֵשׁ לְךָ כְּנָפַיִים
עד פה מסכימים טוב ברק?
אֲבָל הַהִתְרַסְּקוּת הִיא מְאֹד אֲמִיתִּית
הַפַּחַד מְאֹד מְשַׁתֵּק
אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְמַלֵּא כָּל הַזְּמַן
גַּם כְּשֶׁבִּפְנִים אַתָּה רֵיק
לִנְשׁוֹם גַּם כְּשֶׁאֵין לְךָ אֲוִיר
לִסְלוֹחַ כְּשֶׁאַתָּה לֹא מְסוּגָּל
זֶה מָה שֶׁקָּשֶׁה בֶּאֱמֶת
אַהֲבָה זֶה הַחֵלֶק הַקַּל
שמע חמוד פה אנחנו קצת חלוקים:
אֲבָל הַהִתְרַסְּקוּת הִיא מְאֹד אֲמִיתִּית
הַפַּחַד מְאֹד מְשַׁתֵּק
אַתָּה צָרִיךְ לְהִתְמַלֵּא כָּל הַזְּמַן
גַּם כְּשֶׁבִּפְנִים אַתָּה רֵיק
לִנְשׁוֹם גַּם כְּשֶׁאֵין לְךָ אֲוִיר
לִסְלוֹחַ כְּשֶׁאַתָּה לֹא מְסוּגָּל
זֶה מָה שֶׁקָּשֶׁה בֶּאֱמֶת
אַהֲבָה זֶה הַחֵלֶק הַקַּל
אין שום דבר מפחיד בלהתרסק, מה לא מתרסק? מה עובד סטרילי בחיים? החכמה היא לא לפחד בהתרסקות אלה להחזיק ידיים ולהתרסק יחד, כן גם כשאין אוויר, הגשם ירד בכל מקרה ובכל מצב, אז עדיך ללמוד לרקוד בגשם.
לסלוח? טוב מסכימים חשוב מאוד להכיל וסלוח.
גם מבפנים שאתה ריק?
החיים מלאים בזה, עדיף למות על הרגליים מאשר לחיות חיים שלמים על הברכיים, ברק תשתדל יותר!
בסוף דוקטור סוס תמיד ידע הכי טוב ואמר "החיים הם חכמה של שיווי משקל"
שלכם דנה.