היינו עושים אהבה…

היינו עושים אהבה, אהבנו כמו שלא נאהב עוד לעולם, אף אחד לא הבין כנראה גם אף אחד לא יבין, התרגלנו, חיינו את חיינו, כניראה משהו באהבה עירפל את החושים וסימם את המוח, רק ככה יכלנו לחיות, שניים בעולם, שניים שהם אחד, לא ידענו לחיות אחרת.

לא שמענו כלום, לא רצינו להקשיב, לא האמנו שנמות ממה שהם אומרים, שום דבר לא יפגע בנו, שום דבר, הרגשנו מוגנים, מתחת לשמיכות בגשם סוער או בים ערומים על החוף, תמיד היה לנו אחד את השני, הלב ידע יותר טוב מהמוח להגיד לנו שתמיד יהיה לנו אחד את השני, גם כשהמוח התנגד הלב אמר לו את טועה, לא היינו צריכים הסברים הכול היה תמיד ברור אמיתי ונכון.

היינו עושים אהבה, מתאחדים מתחברים נדבקים מתנשקים, שעות ימים דקות חלפו, כל דקה נצרבה בזכרון, כל נשיקה, כל חיבוק, כל נשיקה באוזן, כל ליטוף, כל מבט, אהבתי שהסתכלת עלי ככה, אהבתי להסתכל עליך, אהבתי לשכב עליך, אהבתי ששכבת עלי.

מתי שלא עשינו אהבה האהבה עשתה אותנו, חיברה אותנו, בנתה לנו את השפה, את כללי ההתנהגות, את הכבוד, בחרה לנו את המילים ואת המעשים, מיקדה את הראיה, החישה את פעימות הלב, הכמיהה ללב שהיה מגיע כל בוקר, לשיחות המשוגעות שלנו שבאו תמיד כברק בשיא הסערה.

היינו עושים אהבה, בכל מקום, בכל מזג אוויר, בכל ימות השנה, בהרבה ערים, בהרבה מקומות, לפעמים חשבנו שאנחנו רק שוכבים אבל תמיד ידענו שהיינו עושים אהבה, גם כלא עשינו אהבה נוצרנו מאהבה, נבננו בצלמה של האהבה שיצקה את עצמה לתוכינו, מילאה כל נקב בגוף בנוזל שקוף של אהבה.

היינו עושים אהבה, יותר מהכול אהבנו לעשות את האהבה, את הקסם הזה, ידענו לייצר אהבה, הסם הזה קשה, התמכרנו לתחושה התמכרנו לסם, נרקומנים שלא רוצים להיגמל ומזמינים עוד מנה ועוד מנה רק שלא יגמר לנו.

היינו עושים אהבה, גם כשלא ידענו מה זה אהבה עשינו אהבה, האהבה ידעה שהיא עושה אותנו, הוליכה אותנו אל עבר הקרביים, למקומות הכי רגישים והכי עדינים, כבר לא נגענו בקליפה, כבר הצלחנו לגעת בבטן פנימה, בקופסת הרגשות הכי פנימית שלנו, במקומות שהיו תמיד רק שלנו, לא הסכמנו לאף אחד להיכנס לשם, אבל כאשר באנו עם האהבה לצידנו כל השערים נפתחו, הכוכבים הסתדרו בשורה לכבודינו.

"ורק אחד אמר ילד ילד עוד תוריד את הירח בשבילה" 

אוהבת,

דנה.