החורף הגיע, קר בחוץ, גשם על החלונות, השמיים נפתחים לנס חנוכה, מתכרבלת עם השוקו שלי וחושבת על הקיץ, ובכלל על השנה האחרונה, על הנשיקה הוירטואלית שלי בסילבסטר שעבר, וכמה קר לי היום.
אני אוהבת שירים, כל שיר נוגע לי במיתר אחר בלב, כל שיר מרגש אותי וגורם לי לדמוע, לפעמים על זכרונות שהיו, לפעמים על רגשות שסגרתי במגירה, לפעמים מחפשת תקווה שאוכל לשמוע את השיר שוב, ולפעמים שואלת למה? וחושבת לפתוח את המגירות הנעולות.
אין משהו שנוגע בי כמו המילים, מנגינות הלב, אני מרגישה שמישהו שר לי את את השירים האלו, וגם אני שרה לו אותם אפילו שהוא לא שומע, אבל אני יודעת שהוא מרגיש, אנשים באים והולכים, התחושות והמנגינות ישארו איתי תמיד וינצרו בליבי לעד, אז הנה המצעד שלי לחורף הזה, שולחת לכם את התווים היישר למפתח הלב.
השיר שתמיד מרחיב לי את הוורידים, שגורם לי לראות את הפנים שלו מולי:
השיר שמישהו שר לי בכביש המהיר, צרח לי בקולי קולות במהירות מטורפת Look at the stars
Look how they shine for you
השיר הזה היה המון שנים השיר שלנו, לפני שהוא היה מגיע הוא היה שר לי אותו, ואני רק דמיינתי שאני באמת מתפשטת מולו:
שיר שתמיד תאר את ההכרות שלנו, בכינו צחקנו נגבנו את הדמעות והמשכנו לשיר אותו, יש אין סוף…
כששמעתי את השיר הזה ידעתי שהוא שלח לי אותו, שמור עליה אני מבקש, הוא תמיד שמר עלי ודאג לי, הרגשתי הכי מוגנת איתו.
שלחתי לו לא מזמן את השיר הזה, התכוונתי לכל מילה, הוא שר לי את המילים, כאילו כתב אותם בשבילי.
רומיאו שלי, זו יוליה שלך, אביר חלומתי שבא מאגדה אחרת.
השיר שהוא תמיד הבטיח לנגן לי, ילד ילד, עוד תוריד את הירח בשבילה.
השיר שתמיד שנאתי שהוא שר לי:
התחושה שאת נותנת וגופך שמבקש
אז קחי אותי למעלה אליך אליך
האש שבך בוערת חלום שמרגש
הסיפוק שאת שואבת ממני אליך
אהובי נעלמה לי הדרך אליך…
אני מקווה שתאהבו את השירים, יש לי עוד המון אהבה בלב והמון שירים לשיר, המנגינה שלי עוד לא נוגנה, אנשים חיים ומתים כאשר המנגינה שלהם טרם נוגנה, אך עדיין הם אף פעם לא מעיזים להמשיך לנסות.
יש את היום שנולדנו, ויש את היום שהבנו בעבור מי נולדנו.
השיר האחרון הוא שיר שאני שרה בלב, עם מה שנשאר לי בלב ולא יגמר לעולם! מקווה שתהנו,
חורף חם ואוהב,
דנה
סוחף, נוגע ועמוק… בחירת שירים מושלמת, כל שיר נגע במיתר אחר בנבכי ליבי.
דנה את פשוט מהממת.