קיבלתי את עצמי ארוזה במתנה

פעם היה לי גבר שנתן לי מתנה ענקית, הוא נתן לי לראות את עצמי כפי שהוא רואה אותי, מתחת לקליפה, לאחר שמגרדים את האגו, מפילים את החומות, משילים את הדעות הקדומות, ככה פשוט, ערומה כמו שנולדתי, כמו שהוא ראה אותי.

אז התפשטתי מולו, באור מלא, ולא רק מבגדים, קפאתי מקור, הצטלמתי, הסמקתי, הזעתי, ציחקקתי, ובסוף יצא אלבום זכרונות בראש שלו, האלבום שלי לא היה דומה לאלבום שלו, הוא החליט לתת לי את האלבום שלו במתנה.

הבטתי בו, וכל מה שראיתי היה שאני כבר לא בת 18, קמט קטן פה ושם, כתם אחד, נקודת חן (לא אגלה לכם איפה), פתאום נזכרתי שכאשר מתים נקברים ערומים, בלי כל המסכות, בלי כל הדעות, אי אפשר לקחת כלום, נקברים נקיים כמו שנולדנו, נשארים איתנו רק הזכרונות והחוויות שצברנו בחיים.

הוא סיפר לי שאני לא דומה לאף אחת שהוא פגש בחיים, הגוף מספר את הסיפור, הגוף זוכר הכול, הוא סיפר לי כמה אני חכמה, והראה לי את תמונת הרנטגן של הלב שלי, אמר שאמנם הוא לא רופא אבל לב כזה גדול הוא לא ראה המון זמן, התסכלנו יחד על התמונה של העיניים, ראינו בהם את הכאב שנצבר, ראינו את הברק והאור שהגיעו כשהוא נכנס, ראינו עמוק בפנים את עומק הראיה והנשמה.

הוא נגע בשער שלי, הריח אותו וחייך, הוא אמר שאת זה לא צריך לצלם כי ריח לא עובר בתמונות ולכן תמונה יכולה רק לקלקל, את הציצים שלי הוא כן צילם, הצלם הדגול אמר שהרנטגן שלו התקלקל פה בצילום, הוא לא היה ערוך לכאלו שדיים כנראה.

הוא צילם גם את שנינו יחד, אלו היו התמונות הכי יפות, כמו זריחת השמש מבין העננים, ריחפנו וקפצנו בין ענן לענן, הנשיקה, העיניים חצי העצומות, הליטוף של המותן שלי, המבט המעריץ שלו, סינוורנו את המצלמה, קשה להכיל את האור שהפצנו יחד.

עמדנו שם ערומים, כמו אדם וחווה בגן עדן וכמה יופי היה שם, אז רציתי להגיד לך תודה גבר שלי, תודה שנתת לי את המתנה הזו, לראות את עצמי כמו שאתה רואה אותי, עם אותו המבט, אותה ההתלהבות, אותו הברק, אני לא ידעתי להסתכל על עצמי כמו שאתה הסתכלת עלי.

אפילו שלפעמים את המתנות שנותנים לנו אנו נקבל במקום אחר ובזמן אחר, את המתנה הזו אנצור לעד בליבי, בי נשבעתי.

(אל תשכח גבר שלי שאני עדיין אוהבת את שאר המתנות מויקטוריה שהבאת לי כן?)

מעבר בשבילך
עד שתחזור להביט בי כמו פעם
חלפה הרוח, בוא תניח יומך על כתפיי
תאחוז בידי
תספר

בדיוק כמו הירח
אין לי אור שלי שייך
מקרניך הגדולות אלמד לזרוח
ואם עליי לזרוח
אין לי אור שלי שייך
מקרניך הגדולות אלמד לזרוח
באורך הטוב עליי נשפך

אוהבת,

דנה.