ברק פלדמן כתב:
אֲנִי מְנַסָּה לְהִזָּכֵר אֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ
לִהְיוֹת עֲטוּפָה עַל יָדְךָ
לָדַעַת שֶׁהַכֹּל תָּלוּי רַק בָּנוּ
לָדַעַת שֶׁבָּטוּחַ לִי אִתְּךָ
אֲנִי מְנַסָּה לְהִזָּכֵר בְּפָנֶיךָ
בַּחֹם הַמֻּכָּר שֶׁל עוֹרְךָ
בָּרֵיחַ הַמָּתוֹק שֶׁל בְּגָדֶיךָ
בַּקּוֹל הַמַּרְגִּיעַ שֶׁלְּךָ
אַךְ לְאַט זֶה חוֹמֵק, מִתְרַחֵק וְעוֹדֶנִּי
נֶאֱחֶזֶת בְּמָה שֶׁנִּשְׁאַר
יֵשׁ הָמוֹן מִמְּךָ כָּאן וְאֵינֶנִּי
רוֹצָה לִשְׁכֹּחַ דָּבָר
אֲנִי זוֹכֶרֶת אֵיךְ הָיִיתָ מַגִּיעַ
בָּעֶרֶב, כְּשֶׁעוֹד יוֹם עוֹבֵר
מְחַיֵּךְ אֵלַי וּבְקוֹל מַרְגִּיעַ
אוֹמֵר לִי שֶׁהַכֹּל יִסְתַּדֵּר
אֲבָל הַכֹּל הִתְנַפֵּץ לִרְסִיסִים
וְכָל רְסִיס כְּמוֹ גַּעְגּוּעַ צוֹרֵב
לְמָה שֶׁהָיִינוּ, לְחַיִּים אֲחֵרִים
לְשִׂמְחָה אֲמִתִּית שֶׁל הַלֵּב
אַךְ לְאַט זֶה חוֹמֵק, מִתְרַחֵק וְעוֹדֶנִּי
נֶאֱחֶזֶת בְּמָה שֶׁנִּשְׁאַר
יֵשׁ הָמוֹן מִמְּךָ כָּאן וְאֵינֶנִּי
רוֹצָה לִשְׁכֹּחַ דָּבָר
הַכֹּל מִתְעַרְפֵּל, נֶעֱלָם וְקָשֶׁה לִי
לִחְיוֹת אֶת אוֹתָם זִכְרוֹנוֹת
מַלֵּא אוֹתָם שׁוּב וְתָמִיד תִּשָּׁאֵר בִּי
שֶׁאוּכַל לְהַמְשִׁיךְ וְלִשְׂרֹּד
אוהבת,
דנה גורדון
[…] הלב מוצא מנוח, הנשמה נרגעת, אבל לומדת לוותר כדי לא לווותר על החיים. […]